יפה תואר על שמות רבה כ׳:י״ג

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

« יפה תואר על שמות רבה כ׳:י״א יפה תואר על שמות רבה כ׳:י״ד »

13 דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם, מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחַד עָשָׂר מַסָּעוֹת, אֶלָּא נְשָׂאָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר דברים א, ב: אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, וְאַחַר כָּךְ דברים א, ג: וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים. דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ בָנִים וְנִשְׁבּוּ, וְהָיוּ בְּשִׁעְבּוּד וּמֵתוּ מֵהֶן, יָרַד הַמֶּלֶךְ וְהִצִּיל מַה שֶּׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶם וְהָיְתָה שִׂמְחָה לְפָנָיו עַל שֶׁהִצִּיל אֶת בָּנָיו, אֲבָל לֹא הָיָה מִתְנַחֵם עַל אוֹתָן שֶׁמֵּתוּ.

פירוש יפה תואר על שמות רבה כ׳:י״ג

13 ממצרים לארץ ישראל. צ"ל מחורב לא"י והמדרש לא בא לבאר מה שכתוב כי קרוב הוא כי הכתוב אינו צריך לראיה. אבל בא לדרוש ולא נחם אלהים מלשון נחת רוח כי בדרך זו אשר הלכו לא מצא הקב"ה נחת רוח במסעם כי חטאו מאד עד כי התמהמהו בדרך ארבעים שנה:

14 אבל לא היה מתנחם על אותן שמתו. ופי' ולא נחם כי לא התנחם עד שינקום נקמת דם המתים במצרים וכמו שדרש בסוף סי' י"א:

15 והיתה שמחה לפניו. נראה משום דויהי משמש צרה ושמחה כדאיתא בב"ר פמ"ב לכן מפרש ויהי בשלח מלשון שמחה:

« יפה תואר על שמות רבה כ׳:י״א יפה תואר על שמות רבה כ׳:י״ד »